אסף שילה, עו"ד

 
דף הבית >> מאמרים ופרסומים >> עירייה: החטאת וגם הרווחת?
עירייה החטאת וגם הרווחת
המאמר פורסם באתר News1

הפסיקה מאכזבת: אין בה, אלא מסר ברור לעיריות להפר את החוק: כל עוד לא נתפסתן בקלקלתכן - הרווחתן
מקורו של הביטוי "הרצחת וגם ירשת", הוא במקרה המתואר בספר מלכים א'. אחאב מלך ישראל גורם בצורה אכזרית למותו של נבות היזרעאלי, ולאחר מכן יורש את כרמו. אליהו הנביא מטיח בו את המילים הקשות, אשר הפכו סמל לחוסר הצדק הכרוך בטובת ההנאה שבאה כתוצאה מעוול, ושבה זוכה הגורם של אותו עוול.

יזרעאלית אחרת, העירייה של בירת העמק, הפרה חוק. הפרה בוטה, ברורה וחד-משמעית. בית המשפט סבר, כי דווקא משום כך היא צריכה להרוויח. לא מאמינים? האמת היא, שלולא ראיתי את ההחלטה במו עיני הייתי מתקשה גם אני להאמין כי כך נפסק.

העניין שהובא בפני בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת (כב' השופט בנימין ארבל) פשוט בתכלית: עירית עפולה גבתה דמי כניסה לפארק מקומי. מדובר בגביה בלתי חוקית, מאז שחוקקו החוקים שאסרו על רשויות מקומיות לגבות דמי כניסה לפארקים. חד, ברור ופשוט. התובעת הגישה תביעה ייצוגית להשבת הסכומים שגבתה העירייה. מיד עם הגשת התביעה עשתה העירייה שימוש בסמכות הנתונה לה, הודיעה על הפסקת הגביה של דמי הכניסה ובכך פטרה עצמה - על-פי חוק! - מהשבת הסכומים לציבור. כל שנותר בשלב זה הוא לפסוק לתובעת תגמול ולבא-כוחה שכר טירחה.

בית המשפט פסק סכומים נמוכים מאוד יחסית למקובל בתחום: 3,000 ש"חלתובעת ו- 8,000 ש"חומע"מ לעורך הדין.

הפרת חוק ברורה - נסיבה מקלה (?)

הנימוקים לכך מעוררים השתאות, בלשון המעטה. נימוק אחד מן הראוי להביאו כלשונו: "לעניין זה סבורני, כי יש טעם רב בטענותיהם של ב"כ הנתבעת [העירייה - א.ש], כי התביעה דידן אינה סבוכה כלל ועיקר, באשר הינה נשענת על הפרת הוראה חוקית ברורה וחד-משמעית". בית המשפט הנכבד פסק, איפוא, כי דווקא החד-משמעיות של הפרת החוק צריכה להוות נימוק מקל עם העירייה עת נפסקים נגדה תגמולים לתובעת ולבא-כוחה.

אפליה - נסיבה מקלה (?)

נימוק נוסף לתגמול הנמוך היה העובדה כי תשלום דמי הכניסה לא נגבו, אלא מתושבים שאינם תושבי עפולה. אפליה כנסיבה מקלה - זהו חידוש! לא בטוח שחידוש מבורך. כדאי להזכיר, כי היוזמה לחקיקת החוק באה בעקבות עתירתה של עמותת אדם טבע ודין כנגד עירית רעננה, שגבתה תשלום בפארק העירוני רק ממי שאינו תושב העיר. מניעת אפליה בין תושבי העיר לבין מבקריה הייתה מרכיב מרכזי בשיקול לחקיקת החוק.

התובעת ובא-כוחה אינם יהודים - טוב, זה בטח לא קשור

שמה של התובעת הוא הזאר סעד קנאזע. שמו של עורך דינה הוא שאדי קנאזע. יש להניח שאינם פוקדים בתי כנסת באופן סדיר. הייתכן כי יש קשר בין הסכומים שנפסקו לטובתם לבין מוצאם? הנושא לא הוזכר בפסק הדין, כמובן, וייתכן כי מדובר בצירוף מקרים בלבד, וחלילה לי מלחשוד בכשרים. זה גם בוודאי לא פוליטקלי קורקט (אבל האם זה קורקט?).

המסר לעיריות - הפרו את החוק, זה משתלם

העירייה הפרה חוק בצורה ברורה וחד-משמעית, ויש להניח - מתוך מודעות מלאה לכך. על-פי הנתונים שמסרה היא גבתה 119,000 ש"ח, אשר על-פי חוק היא פטורה מהשבתם לציבור (נושא בעייתי כשלעצמו, אך הוא טעון רשומה נפרדת). היא חוייבה לשלם תגמול ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 12,240 ש"ח, כ-6.5% מהסכומים אותם גבתה. המשמעות של הפסיקה מאכזבת. אין בה, אלא מסר ברור לעיריות להפר את החוק: כל עוד לא נתפסתן בקלקלתכן - הרווחתן. ואם כבר נתפסתן - תטענו "אה, זה? זה שום דבר, זו הפרה ברורה של החוק". ישתלם לכן.




לייבסיטי - בניית אתרים